האם צריך רכב בסירקוזה?
זה תלוי איזו שכבה של הטיול מדובר. סירקוזה עצמה לא דורשת רכב — האי ההיסטורי אורטיג׳ה והפארק הארכיאולוגי נאפוליס קומפקטיים וניתנים להליכה, ואין בכלל שדה תעופה בסירקוזה, כך שרוב המבקרים ממילא מגיעים דרך קטניה. עבור הקפיצה הבודדת הזו בין שדה התעופה של קטניה לסירקוזה, האוטובוס Interbus מנצח גם את הרכבת וגם את הרכב השכור בזמן ובמחיר. אבל ברגע שהמסלול מתרחב לואל די נוטו — נוטו, רגוזה, מודיקה, שיקלי, מרצממי, ושמורת הטבע ונדיקארי — החישוב מתהפך. נוטו עצמה היא טיול-יום ריאלי בתחבורה ציבורית, אך העיירות שמעבר לה מחוברות בקווי אוטובוס מוגבלים או לא מחוברות כלל, מה שהופך רכב לכמעט הכרחי כדי לסייר באזור כמו שצריך. הגישה החכמה ביותר משקפת את מה שרוב המבקרים עושים בפועל: לקחת את האוטובוס מקטניה, ליהנות מאורטיג׳ה והפארק הארכיאולוגי ברגל, ולאסוף רכב רק ביום שיוצאים לסייר בואל די נוטו.
- ותרו על השכרת רכב בשביל סירקוזה עצמה: אורטיג׳ה והפארק הארכיאולוגי נאפוליס ניתנים להליכה, והאוטובוס Interbus משדה התעופה של קטניה (כ-55 דקות, 4-9 דולר, בערך כל שעה) מהיר וזול יותר מרכב עבור הקפיצה הזו.
- אין שדה תעופה בסירקוזה עצמה — קטניה (CTA) היא נקודת האיסוף המעשית היחידה, כ-50 דקות ו-66 ק"מ משם דרך E45/SS114.
- אורטיג׳ה היא ברובה אזור ZTL: חנו בחניון טאלטה (Via Rodi, 1.50 יורו לשעה או 15 יורו ל-24 שעות) והלכו 5-10 דקות דרך גשר סנטה לוצ׳יה במקום לנסוע פנימה.
- ואל די נוטו הרחב — נוטו, רגוזה, מודיקה, שיקלי, מרצממי, ונדיקארי — הוא המקום שבו רכב הופך לכמעט הכרחי, מכיוון שהתחבורה הציבורית בין העיירות הללו מוגבלת או לא קיימת.
אין שדה תעופה בסירקוזה עצמה — קטניה היא נקודת האיסוף
לסירקוזה אין שדה תעופה משלה. נקודת האיסוף המעשית לכל השכרה היא שדה התעופה של קטניה (CTA), כ-50 דקות ו-66 ק"מ משם דרך E45/SS114. כל מקור מקומי מתייחס לזה כנקודת ההתחלה לתכנון ביקור מבוסס-רכב באזור — קחו בחשבון את זמן הנסיעה בתכנון ההגעה במקום לצפות לדלפק מקומי.
אורטיג׳ה היא אזור ZTL — חנו בטאלטה והלכו פנימה
האי ההיסטורי אורטיג׳ה סגור ברובו לתנועה חופשית ומיועד בעיקר להולכי-רגל, כך שנסיעה פנימה אינה ריאלית גם אם הייתם רוצים. הפתרון המעשי הוא חניון טאלטה ברחוב Via Rodi, שעולה 1.50 יורו לשעה או 15 יורו ל-24 שעות — כ-5-10 דקות הליכה דרך גשר סנטה לוצ׳יה אל העיר העתיקה. אם בכל זאת צריך להיכנס ל-ZTL עצמו, נתיב הגישה עובר דרך Via Malta לגשר סנטה לוצ׳יה; גשר אומברטינו הוא הדרך לעקוף את ה-ZTL לגמרי.
משלבים את סירקוזה עם פלרמו? עמלת one-way חלה
נוסעים שמשלבים את דרום-מזרח האי (ואל די נוטו וסירקוזה) עם המערב (פלרמו) בדרך כלל אוספים רכב בקטניה ומחזירים בפלרמו, או להיפך. עמלת one-way חלה אצל רוב הספקים הגדולים במסלול הזה, אז קחו זאת בחשבון בתקציב אם המסלול חוצה את האי במקום להישאר באזור אחד.
הנהיגה בואל די נוטו כמעט חינמית מאגרות — אבל הפיקדון לא זול
לסיציליה יש רק שני כבישי אגרה — A18 (מסינה-קטניה) ו-A20 (מסינה-פלרמו) — בעוד A19 (קטניה-פלרמו) חינמי. כלומר הכבישים סביב סירקוזה וואל די נוטו הם ברובם ללא אגרות. תדלוק מגיע בשני סוגים: servito (עם שירות, יקר יותר) ו-fai-da-te (עצמי, זול יותר) — חפשו את המשאבות העצמיות. העלות האמיתית שכדאי לשים לב אליה היא פיקדון הביטחון, שנע בין 600-2,000 יורו בהתאם לרכב ולחברה, ומוחזק על הכרטיס לאורך כל תקופת ההשכרה.
האוטובוס מנצח רכב שכור בין קטניה לסירקוזה — אבל ואל די נוטו דורש רכב
עבור הקפיצה הבודדת בין שדה התעופה של קטניה לסירקוזה, האוטובוס Interbus מנצח בבירור: כ-55 דקות, 4-9 דולר, יוצא בערך כל שעה מהשדה — זול ומהיר יותר מהרכבת (11-18 דולר, יותר משעה) או מרכב שכור המשמש רק לנסיעה הבודדת הזו. החישוב מתהפך ברגע שהמסלול מתרחב לואל די נוטו הרחב: עיירות כמו נוטו, רגוזה, מודיקה, שיקלי ומרצממי מחוברות בתחבורה ציבורית מוגבלת או לא מחוברות כלל ביניהן, מה שהופך רכב לכמעט הכרחי כדי לסייר באזור על פני כמה ימים.
